רומנוס

হিব্রু

ব্যুৎপত্তি

From প্রাচীন গ্রিক Ῥωμανός (Rhōmanós), লাতিন Rōmānus.

নামবাচক বিশেষ্য

רומנוס (romanos/-us)

1. a পুরুষ মূলনাম, Romanos or Romanus
   • Talmud, tractate Shabbat 47a:2 (trans. William Davidson)

     אמר רבי זירא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן אמר רבי חנינא אמר רבי רומנוס: לי התיר רבי לטלטל מחתה באפרה

     Rabbi Zeira said [that] Rabbi Asi said [that] Rabbi Yoḥanan said [that] Rabbi Ḥanina said [that] Rabbi Romanus said: Rabbi [Yehuda HaNasi] permitted me to carry a coal pan with its ashes.

   • The 'Schechter Letter' (Cambridge T-S Misc. 35.38), lines 76—80:

     ...שלל אשר לקח מסמבריו ואומר בי רומנוס
     השיאני...את ויאמר לו פסח אם כן לך על רומנוס
     והלחם בו כאשר נלחמתה בי ואלך מעליך ואמ לא פה
     אמות או אחיה עד אנקום נקמתי וילך בעל כורחו
     וילחמ על קוסטנטינא ארבעה הדשים בים ויפלו שם

     ...of the plunder which he took from the Severians, but he said, "Romanos
     enticed me..." Then Pesakh said to him, "If this be so, march against Romanos
     and fight against him as you did fight against me, and I will depart from you, but if not, here
     I shall die, or live until I have taken vengeance," And thus he marched against his own will
     and fought against Constantinople four months by sea. And his mighty men fell