פטר

আরও দেখুন: פ־ט־ר

হিব্রু

Root
פ־ט־ר‎ (p-ṭ-r)

ক্রিয়া

פָּטַר (patár)

1. to exempt
2. (literary) to dismiss

Conjugation

Conjugation of פָּטַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לפטור \ לִפְטֹר‎ action noun: פְּטִירָה‎ passive participle: פָּטוּר‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פָּטַרְתִּי‎		פָּטַרְנוּ‎
	second	פָּטַרְתָּ‎	פָּטַרְתְּ‎	פְּטַרְתֶּם‎1	פְּטַרְתֶּן‎1
	third	פָּטַר	פָּטְרָה‎	פָּטְרוּ‎
present		פּוֹטֵר‎	פּוֹטֶרֶת‎	פּוֹטְרִים‎	פּוֹטְרוֹת‎
future	first	אפטור \ אֶפְטֹר‎		נפטור \ נִפְטֹר‎
	second	תפטור \ תִּפְטֹר‎	תִּפְטְרִי‎	תִּפְטְרוּ‎	תפטורנה \ תִּפְטֹרְנָה‎2
	third	יפטור \ יִפְטֹר‎	תפטור \ תִּפְטֹר‎	יִפְטְרוּ‎	תפטורנה \ תִּפְטֹרְנָה‎2
imperative		פטור \ פְּטֹר‎	פִּטְרִי‎	פִּטְרוּ‎	פטורנה \ פְּטֹרְנָה‎2
notes		Pronounced פָּטַרְתֶּם‎ and פָּטַרְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

ক্রিয়া

פִּטֵּר (pitér)

1. defective spelling of פיטר‎

ক্রিয়া

פֻּטַּר (putár)

1. defective spelling of פוטר‎

বিশেষ্য

פֶּטֶר (péter)

1. (biblical) firstborn (of)

নামবাচক বিশেষ্য

פֶּטֶר (péter)

1. a পুরুষ মূলনাম, equivalent to ইংরেজি Peter